הפיתוחים שחלו לאורך השנים בעיצובי עדשות ובטכנולוגיה שיפרו את הצימוד ואת התקשורת החשמלית בין המצלמה לעדשה. את השינויים האלה בעיצוב אפשר לחלק לקטגוריות של סוגי העדשות הרשומים בהמשך.
רוב סוגי העדשות המוצגים חלים רק על מצלמות מיקבע F של Nikon (מצלמות עם סרט צילום ומצלמות ריפלקסיות דיגיטליות), למעט טכנולוגיית עדשות מסוג E המשמשת גם בעדשות מיקבע Z שהושקו ב-2018 עבור מצלמות ללא מראה של מיקבע Z.
Electronic lens types
סוגי עדשות מיקוד מכניות (ידניות) (AI-S, AI, לא מסוג AI)
כדי לבדוק אם עדשה תואמת למצלמה ריפלקסית דיגיטלית, לחץ כאן.
סוגי עדשות אלקטרוניות
סוגי עדשות אלקטרוניות מזוהות לפי הנוכחות של מגעי CPU אלקטרוניים (לקבלת מידע נוסף על מגעי CPU, לחץ כאן).
סוג E
סוג E הושק ב-2016.
מנגנון צמצם אלקטרומגנטי משולב בתוך גוף העדשות ונשלט דרך אותות אלקטרוניים מגוף המצלמה. הדבר מעניק לך שליטה מדויקת להפליא במפתח הצמצם, גם בעת השימוש במכפיל עם עדשת סופר-טלפוטו. זהו שיפור לעומת העדשות הרגילות מסוג D/G שבהן להבי הצמצם מופעלים בעזרת מחברי צימוד מכניים.
עדשות מסוג E אינן תואמות למצלמות הבאות משום שהן אינן מעבירות מידע לגבי מפתח הצמצם באופן אלקטרוני מגוף המצלמה:
מצלמות Nikon מסדרת D2, D1, D200, D100, D90, D80, סדרה D70, D60, D50, סדרה D40, D3000 ומצלמות ריפלקסיות עם סרט צילום.
* אין לבלבל עדשות מסוג E עם עדשות מסדרה E מ-1980, שנשלטו באופן ידני.
סוג G
סוג G הושק ב-2000.
ההבדל בין עדשות מסוג G שונות לבין עדשות קודמות להן הוא שאין להן טבעת צמצם לשליטה על מפתח צמצם העדשה. ברוב המצלמות שיצאו בשנים האחרונות יש יכולת לשלוט במפתח צמצם העדשה באופן אלקטרוני מגוף המצלמה, ולכן אין צורך בעדשה עם טבעת צמצם. היתרונות של עדשות AF-G הם שהן קלות יותר, קטנות יותר וזולות יותר. העלות המופחתת והגודל המצומצם הופכים את העדשות האלה לאידיאליות למשתמשים מתחילים שמעדיפים שהמצלמה תבחר באופן אוטומטי את מפתח הצמצם הנכון ברוב הצילומים. יתרונות הגודל והעלות זמינים גם בעדשות שתוכננו למשתמשים מתקדמים, כולל עדשות מקצועיות. לתשומת ליבך, במצלמות ריפלקסיות דיגיטליות ישנות יש צורך בטבעת צמצם, כי אין בהן את הטכנולוגיה לשליטה באופן אלקטרוני במפתח הצמצם.
סוג D
סוג D הושק ב-1996.
עדשות מסוג D כוללות שבב קידוד שמשדר מידע על מרחק המיקוד אל גוף המצלמה. המידע הזה משמש לשיפור הדיוק של המערכות שבאמצעותן המצלמה מודדות את החשיפה ואת המבזק. למצלמות עם מדידת מטריצה תלת-ממדית מתקדמת נדרשות עדשות מסוג D כדי ליהנות מכל היתרונות של הטכנולוגיה הזו. כל עדשות המיקוד האוטומטי של Nikon משדרות כיום מידע על המרחק. בעדשות מסוג D מופיעה האות D על העדשה, כפי שמוצג באיור שלמעלה.
סוגי עדשות מכניות
בעדשות המכניות, שם סוג העדשה לא נכתב על העדשה עצמה. ההבדל בין סוגי העדשות מצוין על-ידי הבדלים פיזיים בין העדשות, כפי שמצוין להלן.
סוג AI-S
AI-S הושק ב-1981.
תושבת העדשה כמעט זהה לזו של עדשת AI, מלבד חריץ במקבע עצמית הביונט המתכתי כפי שמוצג למעלה. עדשת ה-AI-S נוצרה כשמנגנון מפתח הצמצם של עדשת ה-AI שונה כדי לאפשר שליטה אוטומטית על מפתח הצמצם במצלמות כמו ה-FA. משמעות השינוי הזה היא שבדרגות מפתח הצמצם בעדשות ה-AI-S אפשר לשלוט בצורה מדויקת יותר דרך המצלמה.
סוג AI
AI הושק ב-1977.
המשמעות של AI היא אינדקס אוטומטי (Auto-Indexing), והבליטה בחלק האחורי של העדשה נועד לצימוד מד. היא מתחברת לטבעת סביב תושבת המצלמה ליצירת צימוד בין מפתח הצמצם והמצלמה. המערכת גם יכולה למדוד את מפתח הצמצם המרבי עבור מערכת המדידה של המצלמה. את ערכי מפתח הצמצם הנמוכים שמוצגים על העדשה הצלם יכול לראות דרך עינית המצלמה.
לתשומת לבך, בעדשה המוצגת קיימת לוחית המתכת המיועדת לעדשות שאינן AI, מפני שעדשות AI תואמות לגרסאות ישנות יותר של עדשות שאינן AI.
בחלק מהמצלמות אפשר להשתמש בעדשות שאינן AI אם מחבר צימוד המדידה מנותק, כמו ב-Nikon Df, FM, FE, EL2, F3, F4 ו-Nikkormat FT3.
סוג שאינו AI
עדשות מסוג שאינו AI הושקו ב-1959
הפין על טבעת המצלמה מסביב לתושבת נכנס לחריץ בלוחית המתכת שבעדשה (מאובטח על-ידי שני ברגים) ליצירת צימוד בין מפתח צמצם העדשה לבין המצלמה. החץ מציין את המשטח המאוזן בחלק האחורי של טבעת הצמצם. מאפיין זה השתנה אחרי ההשקה של עדשות AI.
אפשר להשתמש בעדשות שאינן AI עם מצלמות שייצורן התחיל אחרי 1997, אבל עם הגבלות. אפשר גם לעדכן עדשה שאינה AI ולהפוך אותה לעדשת AI על-ידי החלפת טבעת הצמצם (שירות Nikon).
שימוש בעדשות AI-S, AI ועדשות שאינן AI עם מצלמות ריפלקסיות דיגיטליות
בעדשות הישנות האלה אין CPU, ובמילים אחרות, אין תקשורת חשמלית בין העדשה למצלמה. עם זאת, במצלמות הריפלקסיות הדיגיטליות האחרונות של Nikon אפשר להוסיף באופן ידני אל תפריט המצלמה נתונים של עדשות ללא CPU, כדי שהמצלמה תוכל לפענח איזו עדשה מחוברת, ותמדוד ותגדיר את המבזק בהתאם. בשביל כל עדשה יש להזין את אורך המוקד (מ"מ) ואת מפתח הצמצם המרבי ולציין את מספר העדשה, עד תשע עדשות. בכל פעם שתחליף עדשה, תצטרך לבחור אותה מהתפריט.
